1. איסור התבוללות.
מקור: דברים ז' ג'.
פרטים - אפגנים: באיזורים היותר מודרניים כמו פכטונכווה התבוללות הפכה יותר נפוצה בתקופה האחרונה. אמנם באיזורים הכפריים כמו האיזור השבטי אחוז ההתבוללות קרוב לאפס. העונש החברתי על התבוללות הוא נידוי וגירוש, ובמקרים קיצוניים אפילו רצח. יש לציין שלא מדובר כאן רק על איסור נישואין בין דתות שונות, אלא על איסור נישואין לאיש או אשה מעם אחר אף שגם הוא או היא מוסלמים.
פרטים - יהודים: התבוללות שכיחה בקרב יהודים שאינם דתיים או מסורתיים ובעיקר מחוץ לארץ ישראל. יהודים שומרי מסורת מתייחסים להתבוללות כמעשה נתאב.
2. מצוות כיסוי הדם.
מקור: ויקרא י"ז י"ג.
פרטים - אפגנים: המנהג נפוץ באיזורים הכפריים. אפגנים לא מבדילים בין חיות לבהמות ומכסים את הדם של כל מה ששוחטים. הם עושים את זה גם כששיקולים של נקיון לא משחקים תפקיד. באחת התמונות שראינו האפגנים לא שחטו ישירות לתוך הבור אלא ליד הבור ונתנו לדם לזרום פנימה. אינינו יודעים אם זה בכוונה, אבל אם כן, זה תואם את הכתוב במשנה (חולין ב' ט').
פרטים - יהודים: מצוות כיסוי הדם מתקיימת בכל שחיטה של חיות ועופות, אבל לא בהמות.
3. איסור ספירת אנשים וחשש ממגפה.
מקור: שמות ל', שמואל ב' כ"ד, הושע ב' א', מסכת יומא כ"ב.
פרטים - אפגנים: המנהג נפוץ. אם סופרים בני משפחה הסבים מתרגזים מפחד שיקרה להם משהו רע.
פרטים - יהודים: האיסור נוהג בקרב יהודים דתיים.
4. הדלקת נרות בערב שבת.
מקור: משנה מסכת שבת פרק ב'.
פרטים - אפגנים: נפוץ בכל האיזורים.
פרטים - יהודים: מתקיים על ידי כל היהודים הדתיים וחלק מהמסורתיים.
5. איסור מלאכה בשבת.
מקור: ויקרא כ"ג ג', משנה שבת פרק ז'.
פרטים - אפגנים: המנהג נדיר. יום שישי הוא היום הקדוש בעקבות האיסלם. לפי האיסלם מותר לעשות ביום שישי מלאכות שונות, אולם חלק מהאפגנים נוהגים איסור במלאכות מסוימות ביום שישי כמו בישול, כביסה ותלישת צמחים.
פרטים-יהודים: כל היהודים הדתיים נמנעים ממלאכות בשבת, ובפרט מלאכת בישול, כביסה ותלישת צמחים.
6. נטילת ידיים מכלי.
מקור: מסכת חולין ק"ה, מסכת עירובין כ"א (שם נאמר ששלמה המלך תיקן נטילת ידיים לחולין).
פרטים - אפגנים: למרות שלכולם יש כיורות, אפגנים נוהגים לרחוץ ידיים דוקא מכלי שנקרא קוזה לפני אכילה (קוזה היא מילה בארמית שמשמעותה "כלי" ומופיעה בגמרא בכמה מקומות, ביניהם עירובין ט"ו, וירושלמי ע"ז י"ג).
פרטים - יהודים: יהודים דתיים נוטלים ידיים דווקא מכלי ולא סתם מהכיור, בבוקר אחר השינה ובכל פעם שאוכלים לחם.
7. איסור אכילת פירות ים כמו סרטנים ושרימפס.
מקור: ויקרא י"א י'-י"א.
פרטים - אפגנים: האיסור נפוץ בקרב אפגנים למרות שלפי האיסלם אין שום בעיה לאכול את זה.
פרטים - יהודים: כל היהודים הדתיים ומסורתיים נמנעים מלאכול שרצי ים.
8. איסור אכילת בשר גמלים.
מקור: ויקרא י"א ד'.
פרטים אפגנים: חלק מהאפגנים נוהגים איסור בבשר גמלים למרות היותו היתר באיסלם ולמרות שעמים שכנים אוכלים בשר גמלים.
פרטים - יהודים: כל היהודים הדתיים ומסורתיים נמנעים מלאכול בשר גמלים.
9. איסור אכילת חלב גמלים.
מקור: מסכת בכורות ז'.
פרטים - אפגנים: בדומה לבשר גמלים, חלק מהאפגנים נוהגים איסור גם בחלב גמלים למרות שמותר לשתותו לפי האיסלם ושעמים שכנים שותים אותו ואוכלים מוצריו.
פרטים - יהודים: כל היהודים הדתיים ומסורתיים נמנעים מלשתות חלב גמלים ולאכול מוצריו על פי הכלל שהיוצא מן הטמא, טמא.
10. איסור בשר בקר וחלב.
מקור: שמות כ"ג י"ט, דברים י"ד כ"א.
פרטים - אפגנים: חלק מהאפגנים נוהגים איסור אכילה במאכלים בהם מעורבב בשר בקר כלשהו (לא רק עגל) עם חלב כלשהו (לא רק של אמו) למרות שזה היתר באיסלם.
פרטים - יהודים: כל היהודים המסורתיים ודתיים נמנמעים מאכילת בשר בחלב.
11. איסור בשר עוף וחלב.
מקור: חולין ק"ד.
פרטים - אפגנים: חלק מהאפגנים נוהגים איסור גם בבשר עוף עם חלב.
פרטים - יהודים: למרות שלפי המקרא האיסור תקף דוקא לגבי עגלים ואמן שמניקה את צאצאיה, ולא עופות שלא מניקות, כל היהודים הדתיים ומסורתיים נמנעים גם מאכילת בשר עוף בחלב. לחלק מהדעות בחז"ל האיסור הוא איסור תורה ולחלק הוא איסור שהתווסף אחר כך על ידי חכמים ונביאים. העובדה שהרבה אפגנים נוהגים באיסור הזה היא ראיה מסוימת שהאיסור הזה קדום מתקופה שעשרת השבטים היו בארץ, או ראיה שהיו בקשר הדוק עם חכמי ארץ ישראל או בבל. כלל זה תקף לגבי דברים אחרים שהם נוהגים בהם שלא מוזכרים בפירוש בתורה.
12. הפרדת כלים בשריים מחלביים.
מקור: חולין ק"ח.
פרטים - אפגנים: נדיר. קיים בייחוד באיזור השבטי.
פרטים - יהודים: כל היהודים הדתיים מקפידים להפריד כלים בשריים מחלביים.
13. שהות בין אכילת בשר וחלב.
מקור: חולין ק"ד.
פרטים - אפגנים: נדיר. קיים בייחוד באיזור השבטי. אין פרק זמן קבוע שמחכים, אבל לא אוכלים בשר וחלב באותה סעודה כלל, ולא נמנעים רק מלאכול אותם בבת אחת.
פרטים - יהודים: כל היהודים הדתיים ומסורתיים מחכים מספר שעות בין אכילת בשר לחלב. בין חלב לבשר יש מנהגים שונים לגבי כמה זמן מחכים. מדין תורה אין פרק זמן מוגדר שדוקא אותו יש לחכות.
14. איסור תערובת דג וחלב.
מקור: מופיע בבית יוסף יורה דעה פ"ז.
פרטים - אפגנים: על אף שנדיר, חלק מהאפגנים נוהגים באיסור הזה למרות שלפי האיסלם אין בזה שום איסור.
פרטים - יהודים: יהודים מעדות המזרח נוהגים באיסור דג עם חלב על פי פסק הבית יוסף (למרות שבש"ע פסק שמותר).
15. מליחת בשר.
מקור: חולין קי"ג.
פרטים - אפגנים: לא ידוע כמה זה נפוץ. צריך לציין שלפני שהיו מקררים מליחת בשר הייתה נעשית כדי לשמור את הבשר שלא יתקלקל ולאו דוקא כדי להוציא את הדם. לנו נאמר שהם עושים את זה בשביל להוציא את הדם ולכן ציינו את המנהג.
פרטים - יהודים: יהודים דתיים אוכלים רק בשר שעבר מליחה להוצאת הדם (חוץ ממקרים חריגים בהם מותר גם בלי מליחה ומקרים חריגים אחרים שגם מליחה לא מועילה).
16. איסור אכילת בשר שנשחט על ידי גוי.
מקור: משנה חולין א' א'.
פרטים - אפגנים: שמענו על זה רק מאדם אחד משבט זזאי שחי באפגניסטן ועד כה לא מצאנו עוד אפגני שנוהג בזה. דרושה חקירה נוספת לראות שזה באמת מנהג ולא משהו ספציפי באותה משפחה.
פרטים - יהודים: אפילו שחיטה מושלמת של גוי מבחינת הטכניקה והסכין נחשבת נבלה ואסורה באכילה.
17. אכילת מצה.
מקור: שמות י"ב.
פרטים - אפגנים: אפגנים אוכלים לחם שנקרא פטירה (פטירה זה מצה בארמית, תרגום אונקולוס לשמות י"ב ט"ו) העשוי רק מקמח, מים ומלח והם אוכלים אותו בעיקר בתקופת האביב. צריך לציין שגם עמים אחרים באותו איזור אוכלים את הלחם הזה ואינינו יודעים אם דוקא בתקופה מסוימת.
פרטים - יהודים: כידוע, יהודים אוכלים מצה בפסח - חג האביב.
18. כבש בפשטו, שפת האפגנים, נקראת פסח, ועז נקראת עוזה.
מקור: שמות י"ב - לקורבן פסח מביאים כבש או עז.
פרטים - אפגנים: את הדמיון בין מלים בפשטו לעברית, כמור עז ועוזה, אפשר תמיד לקשר לשפה הארמית שהייתה נפוצה מאד בכל האיזור, אולם הקשר בין פסח לכבש עשוי להיות יותר מסתם מקרי שכן כבש בארמית נקרא אימרא.
פרטים - יהודים: כידוע, בפסח צריך להקריב קרבן - עז או כבשה. ובעצם חג הממצות נקרא פסח על שם אותו קרבן שבזכותו פסח ה' על בתי היהודים כשהכה בבכורות מצריים.
19. מריחת דם על המשקוף בכניסה לבית.
מקור: שמות י"ב.
פרטים - אפגנים: מנהג נפוץ באיזורים כפריים כששוחטים בעל חיים למרוח את דמו על כניסת הבית להגנה על הבית ממקרים רעים.
פרטים - יהודים: כידוע, יום לפני יציאת מצריים בני ישראל הקריבו את קרבן הפסח ומרחו את דמו על כניסת הבתים כדי שיספח ה' על בתי ישראל בעברו להרוג את בכורי מצריים. המצווה הזו תקפה רק לשעתה ולא לדורות, אבל אנחנו רואים שעשרת השבטים ממשיכים באותו מנהג גם 3200 שנה אחר כך. והאמת, לא רק הם. מעטים יודעים אבל יהודי עיראק גם הם המשיכו לנהוג באותו מנהג, ואלו שחיו במושבים וגידלו חיות בבית, המשיכו במנהג אפילו אחרי העליה לארץ. המנהג פסק בגלל המעבר לחיים עירוניים והפיכת תעשיית הבשר למסחרית, כאשר היום אף אחד לא שוחט בשר לעצמו.
20. ניענוע הגוף בעת לימוד ותפילה.
מקור: זוהר דף רי"ט, ש"ע אורח חיים מ"ח.
פרטים - אפגנים: אפגנים מנענעים את הגוף בעת לימוד הקוראן.
פרטים - יהודים: רוב היהודים הדתיים נוהגים לנענע הגוף בעת תפילה ולימוד תורה.
21. מנהג כפרות עם תרנגול או כסף.
מקור: ש"ע אורח חיים תר"ה, שער הכונות על יום כיפור.
פרטים - אפגנים: אפגנים נוהגים לסובב תרנגול מסביב לראש, או כסף כשאין תרנגול, 3 פעמים או 7 פעמים, כדי להגן על האדם מפני עין רעה.
פרטים - יהודים: יהודים נוהגים לעשות אותו הדבר בדיוק בערב יום כיפור. מעניין לספר שגילינו את המנהג המשותף הזה בעקבות סרטון אנטישמי שצחק על יהודים שעושים כפרות. חבר אפגני שלנו ראה את הסרטון והשתומם, וסיפר שהם עושים בדיוק את אותו הדבר בלי לדעת מה המקור שלו.
22. איסור השחטת הזקן וגידול פאות.
מקור: ויקרא י"ט כ"ז, שער הצוות פרשת קדושים.
פרטים - אפגנים: המנהג די נדיר ונפוץ בעיקר אצל מבוגרים. חלק מהאפגנים לא מגלחים את פאת הזקן ומשאירים שם שיער כפי שחייבים לעשות על פי ההלכה, ומחשיבים את זה לחלק מהתרבות האפגנית. במקרים יותר נדירים, אפגנים מגדלים את פאות הראש כמו הפאות הידועות של יהודים תימנים וחסידים.
פרטים - יהודים: כל היהודים הדתיים לא מגלחים בסכין את פאת הזקן. בנוסף, חסידים ותימנים מגדלים את פאות הראש.

23. חבישת כיפה.
מקור: מסכת סופרים י"ד ט"ו.
פרטים - אפגנים: אפגנים נוהגים לחבוש כיסוי ראש שלעתים זהה לכיפה היהודית. צריך לציין שכיסוי ראש אינו מנהג ייחודי לאפגנים ויהודים.
פרטים - יהודים: יהודים דתיים חובשים כיפה. לפי מקור ההלכה כיסוי ראש הוא הכרחי כשמברכים או קוראים בתורה, אמנם היום נוהגים לחבוש כיפה תמיד כאשר חובש הכיפה מצהיר על ידה שהוא עושה כמיטב יכולתו לשמור מצוות התורה.
24. טלית.
מקור:במדבר ט"ו.
פרטים - אפגנים: אפגנים נוהגים ללבוש בגד בעל 4 כנפות בשם סאדר שמיוצר בד"כ מצמר ומקושט בחוטים קצרים בקצוות הבד, אך ללא ציציות.
פרטים - יהודים: כידוע יהודים נוהגים ללבוש טלית קטן תחת הבגדים וטלית גדול בזמן התפילה שנראה זהה לחלק מהסאדרים של האפגנים שחסרים רק ציציות. אמנם צריך להודות שהציציות הם החלק הכי חשוב בטלית.
25. שמות ימים ממוספרים לפי שבת.
מקור: שמות כ' ז' (עיינו פירוש הרמב"ן לפסוק).
פרטים - אפגנים: בשפת הפשטו יום ראשון נקרא אחד, שני שניים וכו'. לשישי יש שם מיוחד שהוא שמו באיסלאם, ושבת נקראת חאלי או פלני.
פרטים - יהודים: היהודים מקיימים את המצווה "זכור את יום השבת לקדשו" על ידי קריאת ימי השבוע בשמות ראשון בשבת, שני בשבת וכו'.
26. ברית מילה ביום השמיני.
מקור: בראשית י"ז.
פרטים - אפגנים: רוב האפגנים מלים את ילדיהם כשהם מאד קטנים, בד"כ בשבועיים הראשונים. אף שזה יחסית נדיר, יש אפגנים שמלים את ילדיהם דוקא ביום השמיני.
פרטים - יהודים: כל היהודים בישראל מלים את בניהם ביום השמיני.
27. הוצאת דם נוסף אחר הברית מילה.
מקור: יבמות ע"א, זהר ל"ב.
פרטים - אפגנים: המנהג קיים באפגניסטן והאיזור השבטי ונקרא בדרך כלל "מורדרה ווינה", אך נדיר במקומות אחרים. לא זכינו עוד לצפות בסרטון של הוצאת הדם אז אי אפשר לדעת את הפרטים הקטנים. רוב הסיכויים שהמנהג זהה למנהג המציצה אלא שנעשה עם היד, ובסיכוי נמוך כולל גם פריעה.
פרטים - יהודים: מבוצע על ידי כל היהודים.
28. הדוד, הסבא או איש קרוב אחר מחזיק את התינוק על ברכיו בעת ברית המילה.
מקור: טור יורה דעה רס"ה.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: נפוץ.
29. גיל קבוע להתחלת קיום המצוות.
מקור: נידה מ"ה
פרטים - אפגנים: חלק מהאפגנים מחשיבים את גיל 13 להיות הגיל שהחל ממנו נער צריך לקיים את מצוות האיסלאם.
פרטים - יהודים: כידוע, גיל 13 נקרא גיל בר מצווה לבנים משום שמגיל זה הנערים מתחייבים במצוות התורה.
30. יבום.
מקור: דברים כ"ה ה'-ו'.
פרטים - אפגנים: נפוץ מאד בקרב האפגנים שכאשר איש נשוי מת בלי ילדים הבעל מתחתן עם האלמנה. אמנם חליצה האפגנים לא מקיימים. ממה שספרו לנו, הסיבה היא שאין אפשרות כזאת שהאח לא יתחתן עם האלמנה. יש לציין שמנהג היבום קיים גם אצל עמים אחרים ואינו ייחודי לאפגנים וליהודים, אך גם אינו שכיח במיוחד.
פרטים - יהודים: כאשר איש נשוי נפטר ללא הילדים, על אחיו הגדול ליבם את האלמנה. אם הוא או היא מסרבים, האח השני הכי גדול צריך ליבם את האלמנה. במידה וכל האחים, או האלמנה, מסרבים לקיים מצוות יבום, על אחד האחים לקיים מצוות חליצה שמתירה את האלמנה להתחתן עם גבר זר.
31. חופה.
מקור: יואל ב' ט"ז, פרקי אבות ה' כ"א.
פרטים - אפגנים: בחתונה אפגנית החתן והכלה עומדים תחת חתיכת בד המזכירה את החופה היהודית.
פרטים - יהודים: כל היהודים מתחתנים תחת חופה.
32. שבירת כוס בחתונה.
מקור: ברכות ל', דרכי משה תק"ס ב', כף החיים תק"ס כ"א.
פרטים - אפגנים: בחלק מהאיזורים באפגניסטן החתן או הכלה שוברים כלי זכוכית או חרס בחתונה.
פרטים - יהודים: בעת הנישואין, יהודים שוברים כוס כדי לזכור את חורבן ירושלים גם ברגע השמח ביותר בחייהם. היום כולם עושים את זה עם כוס זכוכית, אבל במקור היו עושים את זה דוקא עם כלי חרס, לפחות באירופה, על פי דרכי משה תק"ס ב'.
33. הפרדת מיטות בזמן הוסת.
מקור: ויקרא י"ח י"ט.
פרטים - אפגנים: נדיר.
פרטים - יהודים: מבוצע על ידי כל היהודים הדתיים.
34. טבילה במקור מים לטהרה אחרי וסת.
מקור:ויקרא ט"ו.
פרטים - אפגנים: המנהג נדיר מאד, אך ממה ששמענו יש קומות הקרובים לנהר שבהם הנשים טובלות אחרי זמן הוסת. מי שדיווח על המנהג הוא פוליטיקאי שמטייל הרבה ברחבי אפגניסטן, וסיפר על זה בזמן טבילה במקווה בערב שבת עם שליחים שלנו שפגשו אותו והסבירו לו על טבילת נשים. עם זאת, היות והמנהג כל כך נדיר, עד כדי כך ששום אפגני אחר שאנו מכירים לא יכול היה לאשר אותו, דרושה עוד בדיקה מעמיקה לפני שנוכל להיות בטוחים שהטבילה שהוא ראה באפגניסטן היא באמת משום טהרת נידה.
פרטים - יהודים: כל היהודיות הדתיות הנשואות טובלות במקווה אחרי וסת.
35. המנעות מקריאת שם ילדים על שם אנשים שמתו בטרם עת.
מקור: ראש השנה ט"ז.
פרטים - אפגנים: המנהג קיים בחלק מהמקומות.
פרטים - יהודים: נפוץ.
36. קריעת חולצה בעת צער או צרה.
מקור: בראשית ל"ז, שמואל י"ג ל"א, מלכים ב' ה' ז', מלכים ב' כ"ב י"א, ישעיהו ל"ז א', אסתר ד' א'.
פרטים - אפגנים: המנהג נפוץ, אבל יש לציין שישנם עמים אחרים באסיה שנוהגים בו גם כן.
פרטים - יהודים: יהודים דתיים ומסורתיים מקיימים את מצוות קריעת החולצה על מת ועל ראיית מקום המקדש בחורבנו.
37. תפילה בקברות צדיקים: בקשה מה' שזכות המתים תגן על החיים.
מקור: מנהג. מהרי"ל תענית. בן איש חי נצבים.
פרטים - אפגנים: נפוץ. יש גורמים איסלמיים שמנסים לבטל את המנהג הזה.
פרטים - יהודים: נפוץ בקרב יהודים דתיים.
38. תפילה בקברות צדיקים: בקשה מנשמות המתים להתפלל לה' על החיים
מקור: מנהג. בן איש חי נצבים.
פרטים - אפגנים: נפוץ. יש גורמים איסלמיים שמנסים לבטל את המנהג הזה.
פרטים - יהודים: נפוץ.
39. הדלקת נרות לעילוי נשמת המת.
מקור: משלי כ' כ"ז. ברכות נ"ב.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: נפוץ.
40. תפילה לעילוי נשמת המת.
מקור: מדרש תנחומה - האזינו.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: נפוץ.
41. צדקה לעילוי נשמת המת.
מקור: מדרש תנחומה - האזינו.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: נפוץ.
42. איסור תשמיש המטה בשבעה.
מקור: מועד קטן כ"ג, יורה דעה שפ"ג.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: יהודים דתיים ומסורתיים מקיימים הלכה זאת.
43. איסור גילוח ותספורת בחודש הראשון של אבל.
מקור: מועד קטן כ"א, יורה דעה ש"ץ.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: יהודים דתיים ומסורתיים מקיימים הלכה זאת.
44. איסור שמיעת מוזיקה בשנה הראשונה של אבל.
מקור: מועד קטן כ"א. יורה דעה שצ"א.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: יהודים דתיים מקיימים הלכה זאת.
45. איסור קניית בגדים בשנה הראשונה של אבל.
מקור: יורה דעה שפ"ט.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: כל היהודים הדתיים מקיימים הלכה זאת.
46. צום יארצייט.
מקור: ש"ע אורח חיים תקס"ח ז-ט.
פרטים - אפגנים: נדיר.
פרטים - יהודים: לא ידועה שכיחות קיום המנהג בימינו.
47. הנחת אבנים על קבר.
מקור: לא לגמרי ברור מקור המנהג אבל כנראה המקור הוא מסכת מועד קטן ט"ו וכן מסכת שמחות ה' י"א, שם כתוב שכשמנודה נפטר, שליח בית דין מניח אבן על הארון לקיים בו מצוות סקילה. ככל הנראה. יתכן שהתחילו לעשות את זה לכל אדם שנפטר שמא היה מנודה לשמים או מישהו נידה אותו והדבר נשכח או מעולם לא נתגלה. עדו כתוב בירושלמי י"ב ג' שהיו מביאים ארונות קבורה מחו"ל לארץ ומניחים גוש עפר על הארון לקיים הכתוב "וכפר אדמתו עמו", ואם גוש עפר הפך לאבנים זה מסביר למה עושים את זה לכל קבר, אמנם זה לא מסביר למה עושים את זה גם בחו"ל.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: נפוץ בקרב יהודים מסורתיים ודתיים.
48. בתי קברות ייחודיים לעם ישראל.
מקור: סנהדרין מ"ז.
פרטים - אפגנים: נפוץ. יתרה מזאת, להרבה תתי שבטים או משפחות אפגניות יש בתי קברות משל עצמם.
פרטים - יהודים: נפוץ בקרב כל היהודים המסורתיים ודתיים. בימים עברו גם למשפחות היו בתי קברות משל עצמם אבל זה כבר לא קיים היום.
49. פסוק שמע ישראל.
מקור: דברים ו' ד', תפילה.
פרטים - אפגנים: נדיר. אמנם יש אפגנים מבוגרים שכותבים קמעות למזל טוב והגנה, ובחלקם כתובים שמות מלאכים בתוך מין צורה ריבועית ומסביב לה כתוב 4 פעמים זוג המלים "שמע ישראל" באותיות של שפת הפשטו, כפי ששמעתי וראיתי מאדם שיודע לכתוב קמעות כאלו. לרוב הכותבים לא יודעים את משמעות המלים האלה. התמונה להלן מציגה את התרגום לאנגלית של מה שכתוב בקמע בפשטו.
פרטים - יהודים: כידוע, פסוק שמע ישראל נאמר 4 פעמים בכל יום ועוד פעם נוספת בתפילת מוסף בשבתות, נכתב בתפילין ומזוזות ונחשב לפסוק הכי חשוב ומוכר.

50. מכירת קרקעות באופן זמני בלבד, כאשר נשארת למוכר זכות לפדות את הקרקע.
מקור: ויקרא כ"ה כ"ג.
פרטים - אפגנים: במקומות מסוימים, כמו איזור מוחמנד, נותנים עדיפות למכור קרקע לאנשים מאותה משפחה או תת שבט. כאשר הקרקע נמכרת לאיש זר, למוכר יש זכות לפדות אותה. לאחר זמן מסוים הקרקע חוזרת בכל מקרה אוטומטית לבעלים המקורי. יש לציין שיש קבוצות אתניות אחרות באפגניסטן שנוהגים על פי החוקים דומים.
פרטים - יהודים: בזמן שהיו רוב ישראל על אדמתם, בתנאים מסוימים (גיטין ל"ו, ערכין כ"ט), קרקעות לא נמכרו לצמיתות ותמיד המוכר יכול היה לפדות הקרקע. כשהגיע היובל, האדמה הייתה חוזרת בכל מקרה לבעלים המקורי. זה שלקרוב משפחה יש זכות ראשונים על הקרקע לפי קרבתו נזכר גם במגילת רות ד'.
51. איסור תספורת וגזירת צפרניים בלילה.
מקור: ליקוטי תורה למהרח"ו - קדושים.
פרטים - אפגנים: נפוץ.
פרטים - יהודים: יהודים שנוהגים על פי הקבלה נמנעים מלהסתפר אחר חצות היום, קל וחומר בלילה, מסיבה שלא נתפרשה בכתבי האר"י. איסור גזירת צפרניים לא נזכר.
52. המנעות מכיבוי נר עם הפה.
מקור: שער רוח הקדש, בן איש חי פינחס י"ח.
פרטים - אפגנים: נדיר.
פרטים - יהודים: נפוץ בקרב עדות המזרח.
53. המנעות מהשארת נעליים הפוכים.
מקור: מנהג, אולי על פי יבמות כ"ה.
פרטים - אפגנים: נפוץ מאד.
פרטים - יהודים: נפוץ בקרב יהודים עירקיים ותימנים.
54. נישוק היד ונגיעה בעין.
מקור: שער הכוונות פרשת ציצית.
פרטים - אפגנים: יש לאפגנים מנהג לנשק הידיים אחרי שמשפשפים את העיין. יש לציין שעמים אחרים באפגניסטן גם נוהגים כך.
פרטים - יהודים: נפוץ מאד בקרב עדות המזרח שלאחר שמסתירים את העיניים בקריאת שמע מנשקים את היד. יש שעושים תנועה דומה באמירת "פותח את ידיך". יש נשים אשכנזיות שעושות דבר דומה בזמן הדלקת נרות שבת. יש גם דבר דומה שמוזכר בשער הכוונות לגבי נשיקת הציצית והעברתה על העיניים בזמן קריאת פרשת ציצית.
55. שימוש בשמות ישראליים (קרדיט ליסמין אליאב שגילתה את רוב השמות הנזכרים בסעיף זה). יש לציין שחלק מהשמות אינם יחודיים ליהודים ואפגנים.
בין השמות הישראליים שנמצאים בקרב האפגנים:
אסף, חנן, ישראל, יעקב (הרוב הוגים את השם Yaqub כמו בערבית, אבל יש כאלה שהוגים את זה Yaakov. ככל הידוע לנו הם היחידים שהוגים שם זה כמו שצריך להגות אותו), בנימין, אהרון (בדומה ליעקב, יש שהוגים את השם Harun, אמנם יש כאלה שהוגים את זה Aharon. ככל הידוע הם היחידים שמדייקים בהגיה), קינן, תמיר, שיר, ארמיה (דומה לירמיה) ואחזקאל (דומה ליחזקאל).56. מגן דוד הוא סמל מוכר וידוע בקרב אפגנים. למשל, זה קישוט באוטובוס בכייבר פכטונכווה.

57. בספר "ההיסטוריה של האפגנים" מהמאה ה17, הכותב מספר על איך האפגנים הגיעה לאפגניסטן בעת חורבן ירושלים על ידי נבוכדנצר, כאשר רוב הגולים שנלקחו לאפגניסטן היו צאצאים של אדם בשם הפגנה, ועל שמו נקראו. כידוע, גלות עשרת השבטים הייתה על ידי מלך אשור, כמאה שנה לפני גלות בבל, ולכן חוקרים רבים ראו בספר כלא אמין. אולם בגמרא כתוב (ערכין ל"ג, מגילה י"ד) שירמיה החזיר לפחות חלק מהשבטים, וכן מוכח בספר עזרא, שם יוצא שכשליש מהעולים היו משבטים אחרים שאינם לוי, יהודה או בנימין, וכן כתב הרמב"ן בחידושיו על גיטין ל"ו, שהשבטים גלו בלות שניה ביחד עם יהודה. אם כן, הסיפור של הסופר מסתדר דוקא יפה, וההפך, אם מה שכתב לא הייתה מסורת אלא המצאה, היה מצופה שיתאים את הסיפור שלו למה שמפורש בתנ"ך ופורסם ברבים על ידי הנוצרים בכל השפות, ולא מסתבר שהיה ממציא סיפור שנוגד את פשט התנ"ך ודוקא מסתדר עם הגמרא שמפרשת התנ"ך שלא על דרך הפשט. יתירה מזאת, באותו ספר נזכר עג מלך הבשן שנלחם בעם ישראל, שהיה ענק ובזכות גבהו שרד את המבול של נוח על ידי זה שנאחז בתיבה. מקור הסיפור הזה הוא מסכת זבחים קי"ג. זה אפשרי שאיזה יהודי סיפר לו על המדרש הזה, אבל מעורר תימה שמוסלמי יצטט מדרש של יהודים, כאשר אפילו על התורה הם לא מוכנים לסמוך באופן מוחלט.
58. היהודים הם עם מגוון במראה, תופעה שנובעת מכמה סיבות: עם ישראל התחיל ב12 בני יעקב ובתו דינה. לכולם היו נשים שלא היו בהכרח מאותו עם מה שודאי גרם להבדלים במראה בין השבטים שחיו כל אחד בנחלתו וכנראה לרוב התחתנו כל אחד עם בני שבטו. גם הערב רב שהיו מצריים שהתגיירו ויצאו ממצריים ביחד עם בני ישראל והתערבו איתם תרמו לשונות במראה מהמראה המקורי של 12 בני יעקב. יתרה מזאת, סביר להניח שגוים התגיירו בזמן התנ"ך, אמנם כל שבט קלט בעיקר גרים מעמים שכנים, כלומר, אם התגיירו פלשתים, הם נקלטו בעיקר בקרב השבטים בדרום הארץ ובמערבה, מואביות ועמוניות נקלטו על ידי יושבי עבר הירדן, וצידונים, צרים וארמים על ידי השבטים הצפוניים. ולבסוף, בגלל הגלויות, גרים אירופים נקלטו על ידי יהודים בארצות אירופה, עמים במזרח התיכון בקרב יושבי אסיה, ואפריקאים התערבבו על ידי גיור תוך יהודי אפריקה. לעומת היהודים, לעשרת השבטים שבשלב מסוים עזבו את היהדות לא הייתה דרך לקלוט גרים אם לא על ידי התבוללות. אם היינו מוצאים את השבטים עם מראה שללא ספק אינינו המראה הישראלי העתיק, היינו יכולים להסיק ללא ספק שהם התבוללו. מתמטית, התבוללות לא באמת מעלימה את כמות הישראלים באוכלוסיה בזכות הנשים הישראליות, אמנם אפשר לחשב בקלות ולראות שבגלל הדרישה גם לאמא וגם לאבא ישראלים, התבוללות מעלימה אקפוננציאלית עם הדורות את כמות הישראלים שיש להם שייכות שבטית. האפגנים שונים מהותית במראה מהעמים השכנים שלהם - אפשר בקלות להבחין בין אפגני לפונג'בי (העם השולט בפקיסטן), או טג'יקי (קבוצה אתנית גדולה באפגניטן) או כל עם אחר שכן שלהם. והאמת, המראה האפגני הסטנדרטי דומה למה שאנו רואים כל יום ברחובות ישראל המודרנית.
אנחנו קבוצה של אפגנים ויהודים שמאמינים שהאפגנים הם הצאצאים של עשרת השבטים, ובתקופה העתיקה חיו איתנו כעם אחד - עם בני ישראל.
רוב הפעילים האפגנים שלנו הם נשיונליסטים שפועלים למען אחדות באומה האפגנית. הם עוסקים בהסברה לישראלים על האפגנים עליהם נוצרה תדמית שלילית של טרוריסטים ותומכי טרור. האמת היא שאפגנים סובלים מטרור יותר מכל אומה אחרת בעולם כרגע. קבוצות טרור באפגניסטן נתמכות על ידי מדינות כמו איראן ופקיסטן ופועלות להפלת הממשל והחזרת שלטון הטאליבן. רוב הפעילים היהודים שלנו הם נשיונליסטים שעוסקים בהצגת הצד הישראלי בסכסוך הישראלי-ערבי, ומספקים מידע על ההיסטוריה עשירה של עם ישראל.
אפגנים סובלים כבר הרבה שנים מעם ממוצא. האנגלים הקולוניאליסטים עד ללפני כמה עשרות שנים שלטו בחלק גדול מאפגניסטן וספחו את אותו שטח שבו חיים עשרות מליוני אפגנים למדינה חדשה של עם מונפץ שלא היה קיים לפני כן, היא מדינת פקיסטן. שיטות הטרור של פקיסטן נגד אזרחיה האפגנים ונגד אפגניסטן עצמה על ידי שליחי הטאליבן, שמפוצצים בתי כפה, יורים על אזרחים ועושים נגד אפגנים את כל מה שארגוני הטרור הערבים עושים נגד ישראלים, יוצר בסיס רחב של הבנה ברגע שהאמת יוצאת לאור. על הבסיס הזה אנו בונים את סימפטיה הדדית, בתקווה שבקרוב גם המדינות, ברמת הממשלות, ייצרו יחסי ידידות.
כידוע, רוב ככל האפגנים הם מוסלמים. לאחר שנים של יצירת קשרים בין אפגנים ליהודים גילינו שויכוחים דתיים הם חסרי טעם בשלב הזה ואנו מנסים להתחמק מהם ככל הניתן. אף אחד לא משתכנע ממילא וזה רק יכול לגרום לאחד הצדדים להגיד בטעות או בכוונה משהו פוגעני ששם מעצורים על ההתקדמות שלנו שחייבת להיעשות בשלב הזה על הבסיס הלאומי-אתני המשותף שלנו. האיחוד בין עשרת השבטים ליהודה נזכר בכמה מקומות בדברי נביאי ישראל מה שהופך אותו לבלתי נמנע. איש לא יודע איך זה יקרה, אבל בע"ה עוד מעט נדע.
אסיף
אסיף הוא אפגני גאה, וגאה לא פחות בהשתייכותו לבני ישראל. הוא תומך גדול של מדינת ישראל ואף עוסק בהפצת הסברה בשפת הפשטו.
סהר קקר
סהר נולד בקווטה שבדרום כ'יבר פכטונכווה (איזור אפגני שנמצא תחת כיבוש פקיסטן שירשה איזור זה מהבריטים). יש לו תואר ראשון בפוליטיקה מאוניברסיטת קווטה ותואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת יורק שבטורונטו. הוא עובד כעיתונאי ומתעניין מאד בהיסטוריה והתרבות אפגנית, כולל היסטוריה עתיקה של האפגנים בארץ הקדש.
דנה
ב2015, דנה התחילה להתעניין ולחקור את נושא עשרת השבטים. לאחר כחדשיים דנה הגתה את הרעיון ליצור קבוצת פייסבוק ייעודית לאפגנים ויהודים. הקבוצה צברה תאוצה מהר מאד בהתחלה כאשר אנשים שהתעניינו בנושא מזה שנים הצטרפו ולראשונה יצרו קשר ישיר עם החצי השני של עם ישראל.
טליה
חוקרת ומומחית השיווק באגודה.
ישעיה
ישעיה רוזמן, סטודנט למוזיקה ומתרגם. מאמין בגאולה שלמה, לא משנה לאן תקח אותנו. התחיל להתעניין בשבטים האבודים בגיל צעיר בזכות כתבי הרב אליהו אביחיל ע"ה ומאז שאף ליצור קשר עם אפגנים. למרות שהתרבות האפגנית שונה מאד מהתרבות היהודית, ישעיה מצא שהם חמים, מכובדים ואמיצים. הוא מקווה שביום מן הימים אפגנים וישראלים יוכלו לבקר אחד את השני בחופשיות, ויצרו קשר אמיתי על בסיס יחסים שיועילו לשני הצדדים, הן בחומריות והן ברוחניות.
נדב
נדב, יושב ראש האגודה. נדב בטוח שאין שום ספק שעיקר גולי עשרת השבטים נמצאים באפגניסטן וחולם על עליה מאסיבית של אפגנים לארץ ביום מן הימים. אף שזה נראה דמיוני כרגע, ולאנשים מסוימים אף מבהיל, צריך לזכור שגם מדינה יהודית בארץ ישראל שבירתה ירושלים נראה דמיוני עד לא מזמן. היד ה' תקצר?!
מתי ואיך שמעת לראשונה על התיאוריה בדבר מוצאם הישראלי של השבטים הפשטונים?
דרך ידידי הרב דוד אביחיל שליט"א בנו של הרב אליהו אביחיל ז"ל חוקר עשרת השבטים, בשנת תשל"ח (1977).
מהי החשיבות הרוחנית של חיפוש עשרת השבטים על ידי היהודים?
זו השלמת הזהות הישראלית. עיין מאמרו של הרב קוק בעניין בספר "מאמרי ראיה".
מהו עיקר כוחם של עשרת השבטים לעומת היהודים?
אנו רואים שמדובר בחברות שונות מאד באופיים. עיין מאמר הרב קוק "המספד בירושלים".
מדוע היהודים זכו כבר לשוב לארץ ישראל ועשרת השבטים לא?
כי אשמת שומרון היתה גדולה יותר.
מה צריך לקרות כדי שיווצר החיבור המלא בין היהודים לעשרת השבטים? כיצד היהודים יוכלו להפנים את היסודות הרוחניים החיוניים של עשרת השבטים, וכיצד הם יוכלו להפנים את היסודות היהודיים?
נראה שעליית האיסלאם הקיצוני מאז הפלישה הסובייטית לאפגניסטן דווקא יצרה חציצה אידיאולוגית קשה ביננו במקום קירוב הדעות. צריך לראות אצלם רצון אמיתי להתחבר לעם ישראל ממניעים רוחניים טהורים.
מה יכול האדם הפשוט בארצות האיסלאם לעשות למען השלום?
לחנך לכבוד לחיים ובכלל לקיום שבע מצוות בני נוח.
מה היית מייעץ לפשטוני המחפש להעמיק את זהותו הישראלית השורשית?
לקרוא תנ"ך, לבני, כוזרי ויהדות הלכה למעשה של הרב לאו.
לו הכח היה בידך, כיצד היית רוצה לראות התקדמות בנושא הקשר לעשרת השבטים? מי צריך לפעול ליצירת הקשרים?
יש לבחון איפה יש כוונות לש"ש אצלם ואיפה מדובר בנסיון לקבלת תמיכה צבאית ומדינית לשם מאבקים שבטיים. במידה ויזוהה עניין אמיתי יש לפעול אצל הרה"ר לשם הקמת ועדה קבועה העוסקת בנושא ולהקמת זרוע קבועה מטעם משרד ראש הממשלה.
מאת ספי גלדצהלר
הרב יהודא ליאון אשכנזי (1922-1996), המכונה מניטו, נולד כיהודי ספרדי באלג'יריה שם נחשף לדת האיסלאם, היגר בהמשך לצרפת ופגש ביהדות האשכנזית ובדת הנוצרית ולבסוף לאחר מלחמת ששת הימים עלה לארץ ישראל וחי בה עד פטירתו.
מניטו הרבה לעסוק בשאלת הזהות העברית לענפיה ושבטיה השונים כגון: זהות יהודה, זהות יוסף וזהות בנימין ואף זהויות עשו וישמעאל כאבות הנצרות והאיסלאם. בעיסוקו בשאלות אלו השתמש בפרספקטיבה קבלית ובמתודה האנתרופולוגית והתייחס רבות לתהליך שיבת ציון והקמת המדינה היהודית בזמננו. עשרת השבטים צאצאי ממלכת (צפון) ישראל במשנת מניטו, נחשבים בראש ובראשונה כממשיכי זהותו של יוסף המקראי – אצלם מצוי הכשרון לנהל ממלכה, לכלכל את העם ואפילו את האנושות כולה, בדומה ליוסף בתפקיד שליט מצרים. מאידך החולשה אצל ממשיכי יוסף עלולה להיות היחלשות החיבור אל התורה, כך שבהפרדם מממלכת יהודה ומאיזור המקדש, מיד תרבוץ לפתחם סכנת ההתבוללות והפגניזם.מי הם עשרת השבטים בימינו?
א. חלק מהגרים הם בבחינת 10 השבטים
החל מקום המדינה גברה בעולם תופעת הגיור, יש מחכמי ישראל שרואים זאת לחיוב ויש שרואים זאת לשלילה. מניטו עסק לא פעם בגיור ונהג להבחין בין גויים שמעוניינים בפשטות להמיר את דתם ועמם לבין גויים החשים זיקה פסיכולוגית לזהות היהודית. מניטו ציין לחיוב את הרב אביחיל שנודע במסעותיו לאיתור עשרת השבטים באיזור מרכז אסיה וקרא למפעלו זה "עבודה נפלאה". הרב אשכנזי הוסיף כי מצויות שם קבוצות בהן תחושת הזיקה לזהות היהודית מגובה במנהגים או אלמנטים דתיים יוצאי דופן: "כמה רמזים שיש כמה זרמים מהם שהיה בזכרונם כמה שמות של השבטים של בית יוסף, זה ידוע, מגלים את זה עכשיו. הם נמצאים לרוב בפקיסטן, באפגניסטן, בצפון הודו וכן הלאה" [שערי אורה, 65]
ב. זהות 10 השבטים חוזרת דרך החילונים הציוניים
חשיבות זהותם של עשרת השבטים כה גדולה כי לא יתכן, על פי מניטו, שהיא תאבד, אפילו מממלכת יהודה עצמה! בעקבות המהר"ל מפראג מאתר הרב אשכנזי את נטיית עשרת השבטים לעסוק בענייני עולם הזה, בציבור הציוני-חילוני ועל כן הוא מזוהה אצלו כ'משיח בן יוסף' . נטיות אלו הכרחיות דווקא בזמן חזרת ישראל לארצו שכן אז הוא צריך לפתח את תחומי החול: התיישבות, כלכלה, צבא, שלטון וכד'. זהו ממד אבסטרקטי של חזרת עשרת השבטים באחרית הימים.
ג. גויים אוהבי ישראל
ממד נוסף ואחרון של עשרת השבטים מצוי במשנתו של מניטו ספק ברצינות ספק בצחוק בדמות הגויים אוהבי ישראל. בהקשר זה ציטט מניטו את אחד מרבותיו בילדותו – הרב בועזיז שאמר: "אם אתה פוגש גוי שאוהב את ישראל, תדע שהוא מעשרת השבטים; כי נס כזה גוי שאוהב את ישראל, זה לא יתכן" הרב אשכנזי הוסיף: "זה קצת גוזמה אבל בכל זאת זה ברור" [שערי אורה, 124]
האם יחזרו 10 השבטים? מניטו מסביר את הרמב"ם ומבין כי יש לחלק בדברי הרמב"ם על ימות המשיח בין היהודים לבין "נדחי ישראל": "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל" (רמב"ם הלכות מלכים יא א)
מניטו מדקדק בסדר האירועים: קודם כל מגיע המשיח ומקים ממשלה, אחר כך בונה את המקדש ולבסוף מקבץ נדחי ישראל. על כך מקשה הרב אשכנזי: אם נניח שהרמב"ם הקפיד על הסדר, אז למי המשיח בונה ממשלה, למי המשיח בונה בית המקדש -אם רק אחר כך מחזיר את נדחי עם ישראל? לכן צריך להבין שיש שני חלקים בעם: הגולים היהודים, בשבילם זה המדינה, בשבילם זה הבית המקדש; ואחר כך חוזרים הנידחים.
השלב הראשון זה משיח בן יוסף, זה מדינה, השלב השני זה בית המקדש, רק אחר כך בשלב השלישי מקבץ נידחי עמו ישראל. השלבים הראשונים זה בשביל היהודים, וכשהכל יהיה מתוקן, חוזרים עשרת השבטים [שערי אורה: שיעור 65 קלטת 55 א' 10.1.93 + שיעור 124 25.2.96] לפי דברים אלו, הרמב"ם סובר שעשרת השבטים ישובו לארץ אך יקדמו להם צאצאי יהודה, ביאת המשיח ובניית המקדש.
לסיכום: עשרת השבטים על פי מניטו, הם קבוצה מובחנת בעם ישראל שגלתה ועתידה לחזור. חזרת עשרת השבטים היא בכמה אופנים: על ידי הגרים, ועל ידי חזרת נדחי ישראל בימות המשיח. ומבחינה אנתרפולוגית זוהי הזהות הציונית חילונית.
מוזיקה היא דרך מעולה לגעת בלבבות של המונים בזמן קצר מאד. לכן אנו שואפים להפיק דואט, חציו בעברית, חציו בשפת האפגנים - פשטו. הרעיון כרגע הוא שהשיר יהיה סוג של תפילה על עם ישראל. נשמח מאד אם תעזרו לנו לגרום לזה לקרות.
בעזרת פלטפורמט ITribe ערכנו סקר מנהגים יהודיים בקרב אפגנים. אנו מקווים להרחיב את הסקר ולבנות עליו מחקר אקדמי - אנתרופולוגי על מוצא האפגנים. (מי ששואל את עצמו למה לא עושים פשוט מחקר גנטי יכול לעיין בחלק השאלות הנפוצות באתר.)
אנו מאמינים שזה חשוב מאד לאפשר לאפגנים ללמוד על ארץ אבותם ולגרום להם להתאהב בה מחדש. לכן אנו רוצים לארגן טיולים מיוחדים לישראל. הטיול יכלול ביקור בקבר אבותיהם ואמותיהם בחברון, שכם ובית לחם, שומרון, הצפון וכמובן הבירה הנצחית של עם ישראל.
זירת הפעילות המרכזית שלנו כרגע היא ללא ספק פייסבוק. יש לנו מספר דפים, ביניהם דף האגודה בפשטו ואנגלית, דף בעברית ודף חדשות ישראל בפשטו. ביחד עם הקבוצה ויצירת קשרים ישירים-אישיים הצלחנו להגיע למאות אלפי אפגנים ויהודים שיודעים כעת על הקשר, ולא פחות חשוב, על המשמעות שלו בשני הצדדים.
במהלך המחקר שלנו למדנו על די הרבה מנהגים יהודיים שנוהגים בקרב האפגנים, חלקם מהתורה שבכתב, חלקם מהתורה שבעל פה וחלקם מנהגים ממקור לא ידוע. אנו מתכננים לכתוב ספר שיתעד את המנהגים האלו. בעקבות איסלמיזציה ומודרניזציה הרבה מהמנהגים הולכים ונעשים נדירים, ואנו מאמינים שהאפגנים ישמרו על המנהגים ביתר הקפדה אם ידעו שמקורם בהררי בקדש.
כבר עשינו כמה נסיונות, ונמשיך לעשות עוד, על מנת לקדם יצירת יחסים דפלומטיים בין אפגניסטן לישראל. ישנם גורמים בממשל האפגני במקומות בכירים ביותר שמעוניינים בזה. יש חששות מאותם ארגוני טרור ומדינות שכנות שאוינות את ישראל בפרט והיהודים בכלל, אמנם גורמים פוליטיים באפגניסטן טוענים שאפשר וצריך לגרום לתנועה שתשפיע על דעת הקהל לטובת ישראל, ואז הצעד הזה יהפוך לבלתי נמנע, היות ומימלא יש שנאה חזקה מאד בקרב אפגנים לאיראן ומדינות אחרות שנחשבות לאובי מדינת ישראל בגלל עידוד הטרור באפגניסטן זה עשרות שנים.
אפשר ליצור איתנו בקשר במייל info@halavi.org או בפייסבוק:
תחילה צריך להבין שאי אפשר להוכיח דבר כזה מתמטית ולא לבדוק אותו בקלות במעבדה. לפחות כרגע, אין אפשרות באמצעות בדיקת DNA לקבוע חד משמעית שלשני עמים היה אבא משותף לפני יותר מ3000 שנה. נתחיל בלהסביר את הקושי בבדיקת DNA מפני שזה מה שעולה בראש של רוב מי ששואל את השאלה, ואז נעבור למה כן אפשר לעשות כדי להוכיח את הטענה שהאפגנים הם באמת בני ישראל.
לפני כ2500 שנה נלקחו עשרת השבטים לגלות. לפי המסורת היהודית (ערכין ל"ג, מגילה י"ד) לפחות חלק חזרו עד שנלקחו שוב לגלות עם יהודה. חלק מסוים מעשרת השבטים חזר בימי עזרא לארץ וחי עם יהודה, אמנם כל שבט בפני עצמו היה מיעוט קטן (כשליש משבי ציון היו מ10 השבטים שזה כ3% לכל שבט) לעומת יהודה, בנימין ולוי שהיוו את השאר. מאז גלות השבטים ועד היום הייתה התערבבות זניחה, אם בכלל, בין בני השבטים שלא חזרו בכלל לבין היהודים וחלקי השבטים שחזרו וחיו עם יהודה בגולה ובזמן בית שני. עוד לפני כן, כל שבט גר בנחלה משל עצמו, ואם נוסיף על זה שהממלכות היו מפוצלות, נקבל שיש סיכוי גבוה שכמות החתונות בין יהודה-בנימין לשאר השבטים הייתה קטנה. גם כאשר כן היו חתונות כאלה, ככל הידוע לנו, האשה והילד הצטרפו לשבט האב, מה שגורם הפרדה כמעט מוחלטת בין שושלות האבות (אב של אב של אב וכו') בין השבטים השונים. עקב כך, בדיקה גנטית שמסתמכת על שושלת האב (כרומוזום Y) צפויה למצוא דמיון גנטי בין עשרת השבטים ליהודים רק אם תצליח לזהות מוטציה ייחודית ליעקב אבינו, שממנו התפצלו כל אותן 12 שושלות (בלי להתחשב בשלב זה בגרים).
לגבי הצד האמהי (אם של אם של אם וכו'), ברור שאין שושלת משותפת ליהודים והשבטים, היות ושורש כל השושלת האמהיות (בהתעלם בשלב זה מגרים) לא מגיע לרחל, זלפה ובלהה, אלא ללאה (בזכות דינה בת יעקב) ולנשים של השבטים, שהיו לכל הפחות 13 (ידוע שליהודה היו ילדים מ2 נשים שונות) וכנראה ליותר מזה. לכן בדיקות גנטיות המתבססות על שושלת האם (mtDNA) לא צפויות למצוא אמא אחת משותפת לכולנו, אלא ריבוי אמהות.
ויש עוד סוגיות. בני עשיו, ישמעאל, בני קטורה ובני לוט חיו באזור והיו אמורים להיות דומים מאד גנטית ליעקב אבינו. אם השבטים באמת התערבבו עירבוב מלא אחד עם השני, זה היה יוצר דומות גנטית באוכלוסיה הישראלית כולה, על פני הDNA כולו, שזו הנחה שנקלחת בחשבון בבדיקות הDNA שמתימרות לזהות את הקבוצה האתנית אליה משתייך הנבדק. על ידי הדומות הכללית הזאת אפשר היה להבדיל את האוכלוסיה הישראלית ממואב או אדום למשל. אולם אם כל שבט התחתן בעיקר בתוך עצמו רוב הזמן, יתכן ששבט מסוים יהיה דומה יותר גנטית לאדום מאשר לשבט ישראלי אחר, היות ובמושגים של הבדיקות הגנטיות שלא לוקחים בחשבון הרגשה לאומית או שייכות דתית, כל שבט היה עם בפני עצמו שהתפצל משאר השבטים יחסית מעט אחרי שהתפצל מאדום, הערבים, מואב, עמון, ואולי אף ארם. בקרב היהודים עצמם הייתה התערבבות מלאה בזמן בית שני ובגולה מה שבאמת מיחד את היהודים (שוב, בהתעלם מגרים), אבל בין היהודים לעשרת השבטים יתכן שהתערבבות כזאת מעולם לא הייתה. לפי המסורת האפגנית והמציאות היום, היו וכן היום יש מעט מאד נישואין בין שבטיים, מה שאומר שאם הם באמת עשרת השבטים, אין סיבה טובה להניח שבזמן שכל שבט חי בנחלה משל עצמו היה אחוז גבוה מספיק של נישואין בין שבטיים שהיו מייצרים דומות גנטית על פני כל האוכלוסיה הישראלית.
כשלוקחים בחשבון גרים, כמו הערב רב (שלפי חלק מהדעות בעניינם היו יותר במספר מבני ישראל) וגרים שהצטרפו מאז ועד היום, העסק מסתבך עוד יותר, במיוחד לאור העובדה שגרים שהצטרפו לעשרת השבטים כנראה מקורם בצפון ובמזרח, בעוד גרים שהצטרפו ליהודה כנראה שמקורם בדרום. כך שיתכן שבמשך תקופה ארוכה הגרים שהצטרפו לעשרת השבטים באו מעמים שונים לחלוטין מאלה שהצטרפו ליהודה. כמו שאמרנו לעיל, בזמן בית שני והגלות הייתה התערבבות גמורה בתוך יהודה, אבל לא בטוח שהייתה כזאת אצל עשרת השבטים, ובטח שלא הייתה כזאת בין יהודה לשאר שבטים. לכן יתכן שאותם גרים שהצטרפו לפני הגלות הם חלק בלתי נפרד ממה שנחשב היום "גנטיקה יהודית", ולא לקח חלק כלל בעיצוב הגנטיקה של עשרת השבטים. על כל זה נוסיף שחיפוש פשוט בגוגל מראה שיש מקרים בהם שתי חברות DNA ביצעו בדיקה גנטית לאותו אדם וענו תשובות שונות שסותרות אחת את השניה, מה שמוכיח שהמדע הזה, אפילו בלי כל הקשיים הנ"ל, אינו מדע מדוייק כמו ניסוי פיזיקלי למשל.
כדי לערוך מחקר גנטי רציני שיבדוק האם האפגנים הם עשרת השבטים, צריך תחילה לשער עד כמה, בהינתן מה שאנחנו יודעים על ההיסטוריה, אנחנו מצפים שתהיה דומות גנטית בין האפגנים ליהודים. אפילו בהינתן מחקר כזה, כל תוצאה לא תהיה מוחלטת היות וההשערה עלולה להיות שגויה. מחקר כזה אינו דומה למה שעושות החברות המסחריות לבדיקות אתניות. יתכן שמחקר מורכב שכזה יערך בעתיד, אבל לעת עתה אפשר להסיק שהם עשרת השבטים גם בלי לבדוק את הגנטיקה, בעזרת כלים ישנים וטובים שהיו בידי האנושות מאז ומתמיד העומדים בבסיס כל מחקר מדעי ובלעדיהם המדע לא היה מתקדם לשום מקום ובפרט לא היינו יודעים כלום על גנטיה, הלא הם לוגיקה והגיון.
מנקודת מבט יהודית, זאת עובדה שאינה מוטלת בספק שעשרת השבטים חיים כיום במקום כלשהו בעולם, וכנראה הם מונים עשרות מליונים. בעבר היה מקום למיסטיות סביב זהותם, אבל היום כבר אין לזה מקום. כל הארצות נחקרו, כל העמים כבר התגלו. אפשר למצוא איזו קבוצה של כמה אלפים במקום נידח שאף אחד לא ידע עליהם (זה באמת קרה לא מזמן), אבל לא יתכן שחיים עשרות מליוני אנשים במקום כלשהו, כנראה באסיה באיזור שליטת האשורים והבבלים, ושאף אחד לא שמע עליהם. לכן, מי שהם לא יהיו, יש עליהם מידע כלשהו באינטרנט. לא רק זה, לכל העמים יש אינטרנט, אם לא לעניים, לפחות לעשירים, ולכן לא רק שאפשר למצוא על אותו עם (או עמים) מידע באינטרנט, אפשר למצוא אותם עצמם באינרנט ולדבר איתם בפייסבוק, סקייפ, ווטסאפ וכו'. אם כן במקום לחפש את עשרת השבטים עם תרמיל וחמור, עתה חיפוש עשרת השבטים יכול להיערך על ידי האינטרנט בלבד, בלי לקום מהכסא.
כדי לערוך מחקר רציני צריך קודם כל להגדיר את קריטריון ההצלחה, כלומר, אילו דברים שנמצאים בעם כלשהו מהווים ראיה שהם עשרת השבטים. להלן הקריטריונים שלנו. לדעתינו קשה מאד להתווכח שהם אכן הקריטריונים, רק אפשר לא להסכים על המשקל שיש לתת לכל קריטריון, אמנם כמו שנראה בהמשך המשקל לא באמת ישנה. הקריטריון הראשון הוא המוסרת. בודאי שבהינתן שני עמים, לאחד יש מסורת שהם בני ישראל ולאחד אין, יש סיכוי יותר גבוה שבעלי המוסרת הם בני ישראל מאשר העם שאין לו מסורת כזאת. כמובן שגם המוסרת אינה דבר חג גוני, יכולה להיות מסורת בעל פה או בכתב, מסורת שמאמינים בה מליונים או אלפים, וגם יכולות להיות חשדות חזקים יותר או פחות שהמוסרת שקרית ונוצרה לצרכים מסוימים (למשל כדי לעלות לארץ). במקרים מסוימים גם אם לכמה עמים יש מסורת שהם בני ישראל, יתכן שלאחד מהם אותה מסורת תהווה ראיה יותר חזקה מאשר אצל העם האחר. בנוסף, עשרת השבטים צריכים להמצא במקום בו שלטו האשורים והבבלים, עם יתרון ברור למקומות המוזכרים בתנ"ך ובגמרא. ולבסוף, ואנו מצפים למצוא אצלם כמות כזאת או אחרת של מנהגים יהודיים, כמה שיותר וכמה שהם יותר ייחודיים ליהודים ולהם, הראיה יותר חזקה.
היות ויש רשימה סגורה של עמים המועמדים להיות עשרת השבטים (יש מספר סופי של עמים החיים בכדור הארץ), והיות ולפחות אחד מהם הוא עשרת השבטים ללא ספק, השאלה מי הם עשרת השבטים כבר אינה שאלה פתוחה אלא שאלה סגורה והרבה יותר אובייקטיבית. אם לא הייתה רשימה סגורה והיינו מציגים את כל הראיות על האפגנים, יכול להיות שאדם אחד היה מסכים שיש להם מספיק מנהגים ויש מספיק ראיות וזה הם, בעוד אדם אחר יכול היה לקום ולומר שאין להם מספיק מנהגים כי השאלה הייתה במצב כזה סובייקטיבית. בזכות הרשימה הסגורה עתה אפשר להשוות את הראיות על העמים המועמדים ולומר שהעם שהכי מתאים הוא עשרת השבטים, כך שזאת לא שאלה של עד כמה הם צריכים להתאים כדי שנגיד שזיהינו אותם, אלא שאלה של מי הכי מתאים ביחס לשאר המועמדים. עדיין יכולה להיות בתאוריה מחלוקת אם יש כמה עמים מתאימים במידה כזאת או אחרת, כי יתכן שאדם אחד יחשוב שהמנהגים יותר חשובים מהמיקום ואדם אחר יחלוק, או יחלקו לגבי אילו מנהגים הם יותר משמעותיים (אגב, יתכן שיש כמה עמים היום שהם צאצאי עשרת השבטים). אמנם אנחנו נראה שהתחרות בכלל לא קרובה ויש מנצח ברור.
אז אחרי שהצגנו איך לדעתינו ראוי לחקור את הנושא צריך לומר את האמת, מחקר כל כך מקיף שישווה בין כל העמים בעולם עוד לא התבצע. אמנם מה שכן עשינו זה כנראה טוב מספיק. לקחנו את רשימת העמים שחיים באיזור מרכז אסיה עליו שלטו בבל, אשור, פרס ומדי (האפגנים מופיעים ברשימה בשמם השני - "פשטונים"). לאפגנים יש מסורת עתיקה. המוסרת תועדה על ידי הרב בנימין מטודלה (המאה ה12), הסטוריון אפגני בספרו "ההיסטוריה של האפגנים" (המאה ה17), משורר, לוחם ומנהיג אפגני בשם חושל כ'טק (המאה ה17), ואת אותו סיפור מספרים היהודים האפגנים שעלו משם לארץ כפי ששמענו באזנינו וכפי שתיעדו הרב אליהו אביחיל ונשיא המדינה יצחק בן צבי. עד היום מליוני אפגנים מספרים לילדים שלהם שהם בני ישראל. אפשר לראות שהמוסרת חזקה - היא תועדה בכתב, בתקופות בהם לא היו חשדות שעם כלשהו ירצה לעשות עליה לארץ ולכן ימציא דבר כזה, ומאמינים בה מליונים. אגב גם היום רוב המליונים שמאמינים במסורת לא מעוניינים לעלות לארץ. לא רק זה אלא שאין שום מסורת אלטרנטיבית שאומרת שהם לא בני ישראל. הדבר היחיד שישנו הוא תאוריה המבוססת על שפת הפשטו, אלא שניגוד למסורת שהיא אמונה עתיקה שנמסרת מאב לבן ללא נקודת התחלה ידועה, התאוריה הומצאה לפני כ100 שנה על ידי אקדמאי, מדמיונו. רוב האפגנים לא מאמינים בה. (אגב, זה ברור כשמש ששפת הפשטו של האפגנים לא דומה לעברית ועל זה מתבססת כל התאוריה, שטוענת שמקור העם כמקור השפה, וזה כמו שנטען שהיהודים העיראקים הם ערבים מבחינה אתנית, כי הם דברו ערבית, ויהודי ספרד הם ספרדים אתנית כי דברו ספרדית. להערכתינו שום יהודי מאז גלות השבטים ועד היום לא חשב שנמצא את צאצאי עשרת השבטים מדברים עברית ולכן השפה לא יכולה לשמש כראיה נגד היות עם כלשהו עשרת השבטים). ככל הידוע לנו אין שום עם אחר, לא במרכז אסיה ולא בשאר העולם עם מסורת כל כך חזקה שהם בני ישראל.
מיקום עשרת השבטים מוזכר במספר מקומות, ביניהם ספר מלכים ב' י"ז ו', דברי הימים א' ה' כ"ו, מסכת יבמות ט"ז, קידושין ע"ב, סנהדרין צ"ד וירושלמי סנהדרין י' ה'. לפי חלק מהעדויות, אחד ממקומות עשרת השבטים הוא אפריקי, ועוד אחד הוא אנטוכיא. אנחנו יודעים בודאות שהאפגנים לא מתאימים למיקומים האלו, אמנם כפי שאמרנו לא מן הנמנע שעשרת השבטים התפצלו וגלו לכמה מקומות שונים. עוד מקומות שנזכרים בגמרא הם מושכי, חוסקי ורומקי, אבל ככל הנראה המקומות הללו שינו את שמם מזמן כי גוגל לא שמע עליהם. מקום נוסף הנזכר בגמרא הוא הרי סלוג. היום גוגל לא מכיר הרים עם השם הזה, אולם באפגניסטן ישנם הרים בשם הרי סלנג. ההתאמה לא מושלמת אך לא מצאנו התאמה יותר טובה. חלח (חילזון לפי הגמרא) היא עיר באפגניסטן באיזור גור. חבור (חדייב לפי הגמרא) לא נמצאת באפגניסטן, אולם כ'ייבר נמצאת. יש סיכוי שזה המקום אבל זה לא מוכרע, ואינו מתאים לשם המוזכר בגמרא. נהר גוזן (גינזק בגמרא) - אפשר שזהו גזני כפי שזיהה אותו הרב בנימין מטודלה, שהוא איזור ושם של נהר באפגניסטן. הרא – הרט באפגניסטן נקראה פעם הרא, ושני גדות נהר הקורידור נקראים הרא עד היום. ערי מדי, כפי שנזכרו בתנ"ך, מפורשות בגמרא כחמדן, ניהר ונהוואנד. חמדן היא עיר באפגניסטן וגם עיר בפרס, ניהר היא עיר באפגניסטן (סמוכה להרא), ונהוואנד נמצאת בפרס. על כל פנים, מדי עצמה נקראה בשלב יותר מאוחר כ'ורסאן (ספר הישר לגבי דור הפלגה, ויקיפדיה), וכ'ורסאן הפך יותר מאוחר לאפגניסטן, אוזבקיסטן, ואיזור בצפון איראן הגובל באפגניסטן. והמקום אולי המוכר ביותר - סמבטיון - נהר שזורם שישה ימים ושובת בשבת. נהר זה נזכר בסנהדרין ס"ה, ירושלמי סנהדרין י' ה', מלחמת היהודים (יוסף בן מתיתיהו) ואלדד הדני. נחלקו חכמים לגבי מיקום הסמבטיון, אולם היום כבר אין נהר כזה בשום מקום. כנראה שבאו בני אדם שלא מצא כן בעיניהם כל עניין האבנים וקלקלו אותו.
לסיכום, ההתאמה טובה בחלק מהמקומות, סבירה בחלק אחר, ולא מתאימה כלל בשאר. היות ואפשר שעשרת השבטים התפצלו, והיות שדוקא המקומות שמופיעים בתנ"ך מתאימים מאד לאפגניסטן, הם מקבלים לדעתינו ציון גבוה גם בקרטריון זה. ככל הידוע לנו אין שום עם אחר שיש לו מסורת שהוא מבני ישראל, אף אם חלשה משל האפגנים, וגם חי באחד מהמקומות הנזכרים, כך שהאפגנים מובילים את התחרות בשני הקריטריונים הראשונים. אגב, לגבי אפריקי ואנטוכיא, יתכן שבני עשרת השבטים שגלו לשם היום נמנים בין היהודים (כמו הבוכרים שיש להם מסורת שהם מעשרת השבטים ונחשבים לחלק מהיהודים לכל עניין). ואולי האתיופים הם שגלו לאפריקי (צריך לומר שזה לא תואם את המסורות השונות שיש לאתיופים לגבי איך הגיעו לאתיופיה), או אולי אלה שגלו לאפריקי ואנטוכיא התבוללו ונעלמו. כשיבוא אליהו נשאל בלי נדר גם על זה.
אף אחד לא העלה על דעתו שאחרי מאות שנים של מרי בה' ועוד אלפי שנות גלות בניתוק גמור מהיהודים עשרת השבטים עדיין מקיימים את תורת משה בשלמותה, מכיסוי הדם ועד נטילת ידיים מכלי. עם זאת, אנחנו מוצאים אצל האפגנים לא מעט מנהגיים יהודיים כולל מצוות גמורות שהם מקיימים עד היום. כששואלים אותם למה הם עושים את זה, התשובה היא "ככה אבא אמר לי שעשה אבא שלו". הרשימה עם כל הפירוט מופיעה בדף הראשי של האתר ומונה עשרות מנהגים אותם גילינו בזכות דפי וקבוצת הפייסבוק שלנו. ציינו ברשימת המנהגים גם את רמת שכיחות המנהג היכן שהיא ידועה לנו. להלן רשימה מקוצרת של המנהגים (כותרות בלבד, הפירוט בדף הראשי כאמור):
איסור התבוללות, מצוות כיסוי הדם, איסור ספירת אנשים וחשש ממגפה, הדלקת נרות בערב שבת, איסור מלאכה בשבת\שישי, נטילת ידיים מכלי, איסור אכילת פירות ים כמו סרטנים ושרימפס, איסור אכילת בשר גמלים, איסור אכילת חלב גמלים, איסור בשר בקר וחלב, איסור בשר עוף וחלב, הפרדת כלים בשריים מחלביים, שהות בין אכילת בשר וחלב, איסור תערובת דג וחלב, מליחת בשר, איסור אכילת בשר שנשחט על ידי גוי, אכילת מצה, כבש בפשטו נקרא פסח, מריחת דם על המשקוף בכניסה לבית, ניענוע הגוף בעת לימוד ותפילה, מנהג כפרות עם תרנגול או כסף, איסור השחטת הזקן וגידול פאות, חבישת כיפה, טלית, שמות ימים ממוספרים לפי שבת, ברית מילה ביום השמיני, הוצאת דם נוסף אחר הברית מילה, הסבא מחזיק את התינוק על ברכיו בעת ברית המילה, גיל קבוע להתחלת קיום המצוות, יבום, חופה, שבירת כלי בחתונה, הפרדת מיטות בזמן הוסת, טבילה במקור מים לטהרה אחרי וסת, המנעות מקריאת שם ילדים על שם אנשים שתו מוות לא טבעי, קריעת חולצה בעת צער או צרה, תפילה בקברות צדיקים: בקשה מה' שזכות המתים תגן על החיים ובקשה מנשמות המתים להתפלל לה' על החיים, הדלקת נרות לעילוי נשמת המת, תפילה וצדקה לעילוי נשמת המת, איסור תשמיש המטה בשבעה, גילוח ותספורת בחודש הראשון, שמיעת מוזיקה וקניית בגדים בשנה ראשונה, צום יארצייט, הנחת אבנים על קבר, בתי קברות ייחודיים לעם ישראל, כתיבת זוג המלים "שמע ישראל" בקמעות, מכירת קרקעות באופן זמני בלבד, איסור תספורת וגזירת צפרניים בלילה, המנעות מכיבוי נר עם הפה, המנעות מהשארת נעליים הפוכים, נישוק היד אחרי נגיעה בעין, שימוש בשמות ישראליים, מגן דוד הוא סמל מוכר וידוע בקרב אפגנים.
ככל הידוע לנו אין שום עם בעולם מלבד היהודים שמקיים יותר מצוות ומנהגים יהודיים מהאפגנים, ובפרט לא בקרב העמים שחיים באותם מקומות שנזכרו בתנ"ך ובגמרא. הם גם מנצחים את כולם באמינות המסורת. לדעתינו ההתאמה היא מספיק טובה שגם אם השאלה הייתה שאלה פתוחה היה ראוי לכל אדם להאמין שהאפגנים הם עשרת השבטים. עתה שיש רשימה סגורה של עמים והם לא צריכים לעבור רף התאמה סובייקיטיבי כלשהו אלא רק צריכים להתאים יותר משאר העמים, על אחת כמה וכמה. האפגנים מנצחים את התחרות והם הכי מתאימים למה שהיינו מצפים מעשרת השבטים, יותר מכל עם אחר ברשימה. היות ולפחות אחד העמים מרשימת העמים הסגורה הוא עשרת השבטים, והיות והם הכי מתאימים, הרי מוכח שהם עשרת השבטים.
לא רציונאלי לצפות למצוא את עשרת השבטים דוברי עברית. הרי אפילו בזמן בית שני כשישראל היו על אדמתם, היו צריכים חז"ל להעמיד מתורגמן שיתרגם את הדרשה לארמית. 70 שנה בגלות בבל הספיקו ליהודים לעבור לדבר ארמית במקום עברית. וכן אבותינו באסיה ואפריקה דברו ערבית-יהודית או פרסית, ובאירופה יידיש. העברית נשארה כשפה לתפילה ולימוד תורה, והיות ועשרת השבטים הפסיקו להתפלל בעברית וללמוד תורה, נשכחה מהם עברית כמו שקורה ליהודים חילוניים בחו"ל לנגד עינינו. שפת הפשטו היא כנראה שפה של עם כלשהו שהיה באיזורם לפניהם והוגלה על ידי אשור ברובו, או עם שהובא לשם כמוהם, מה שגם מסביר את השוני הבולט בין השמות - פשטו כשם השפה, אפגנים כשם העם.
העם האפגני הוא גדול ומפוזר על שטח גדול, ומחולק לשבטים שונים. כפי שציינו ברשימת המנהגים בדף הראשי של האתר, חלק מהמנהגים נפוצים רק בחלק מהמקומות. לא אחת קרה ששמענו על מנהג מסוים מאפגני אחד, ואז שאלנו ברבים כדי לודא שהמנהג באמת קיים ורבים מכירים אותו, חלק הכחישו וחלק אשרו. למשל שבירת כלי בחתונה, כששאלנו לגבי זה, אפגני אחד אמר שהוא שמע על זה. בא אחר ואמר שלא ראה מעולם. בא שלישי ואמר שזה לא קיים. בא רביעי ואמר שהוא עשה את זה בעצמו. בא חמישי והסביר שזה קיים בקנדהר אבל לא בכל המקומות ובגלל זה הקודמים הכחישו. דבר דומה קרה עם נטילת ידים. כששאלנו לגבי נטילה, אפגני אחד אמר שהם עושים את זה, בא אחר ואמר שהיו עושים את זה פעם אבל היום כבר יש כיור אז לא צריך שום כלי, בא שלישי ואמר שאצלם בקאבול עדיין עושים את זה למרות שיש כיור. בא יהודי שהיה בצבא ארה"ב ושירת באפגניסטן ואמר שהוא ראה את זה כמה וכמה פעמים בעצמו. כנראה שבאותו מקום שהפסיקו להשתמש בכלי ישכחו לגמרי מהמנהג בעוד דור או שניים.
נבקש לספר עלינו זכות שאם שמעתם אפגני מכחיש חלק מהמנהגים, זה מהסיבה הנזכרת, שבמקום והשבט אליו הוא שייך באמת המנהג לא קיים, אלא במקומות ושבטים אחרים. עוד יתכן בפגשתם אפגני מאחד השבטים הלא מיוחסים שנתייחס אליהם לקמן. עם כל זה, יש כמה מנהגים שיתכן שלא הבנו אותם כמו שצריך והשתדלנו לציין ברשימה שדרושה חקירה נוספת כדי לאשר שהמנהג הוא אכן מה שאנחנו חושבים שהוא.
מקור השם "אפגני" לפי הספר "ההיסטוריה של האפגנים" הוא אדם ישראלי משבט בנימין בשם הפגנה שצאצאיו גלו מירושלים לאפגניסטן בגלות יהודה על ידי נבוכדנצאר (ראו ברשימת המנהגים יישוב למה שנראה כסתירה בעניין הזה). השם פשטוני מגיע מהשפה שנקראת פשטו על ידי דיאלקט אחד, ופכטו על ידי דיילקט אחר. ככל הנראה מקור השפה הוא בעם קדום שנקרא פכטס שכנראה הוגלה ברובו על ידי אשור כדי לפנות מקום לעשרת השבטים, או נשאר שם וצאצאיו מהווים אחד או יותר משבטי הפשטונים היום. צריך לדעת שלא כל שבטי הפשטונים הם בני ישראל. ישנו שבט סעיד שהם ערבים, נוריסטני שהם יונים ועוד. האפגנים הישראלים קוראים לשבטים האלו "לא פשטונים", או "הפשטונים הלא פשטונים" ולא מתחתנים איתם. הסיבה שהם בכלל משתייכים לפשטונים היא כי הם דוברים את אותה שפה - שפת הפשטו. באופן טבעי אנחנו מעדיפים את המושג "אפגני" כי מקורו לפי המסורת האפגנית באדם ישראלי שחי בזמן בית ראשון, וכי שם זה לא כולל את השבטים השונים שדוברים אותה שפה אבל אינם מעם ישראל.
מי שלא בוערת בו אהבת ישראל לא ישכתנע. אבל מי שכן, צריך להבין שעם ישראל כולל יותר מאשר את יהודה ובנימין שמהם רובינו יצאנו. אין בנים שנשבו גדולים מעשרת השבטים, שנולדו היכן שנולדו, ולא יודעים כלום על ההיסטוריה הישראלית שלהם ובטח לא על התורה. היות והם אחים שלנו, בשר מבשרינו, בנים של ה' אלקיהם, חובה עלינו לעזור להם, הן בארציות והן ברוחניות. וחוץ מהחובה שלנו מדין ערבות לעזור להם, אנחנו צריכים לזכור שהם חלק בלתי נפרד מגאולת עם ישראל. מלבד האזכורים בנביאים על חזרת השבטים, זה מה שכתוב במדרש שמואל פרק י"ג, הובא בבית יוסף אורח חיים קפ"ח: "ביום שנחלק בית דוד כפרו בג' דברים בהקב"ה ובהמ"ק ומלכות בית דוד ואין נגאלין עד שיתודו ויתבעו שלשתן". לפי זה כתנאי לגאולה שלהם, ולכן לגאולה שלנו, הם צריכים לתבוע שלושתן.
כנראה שלרוב הקוראים השאלה הזויה, אבל יש מי ששאלה כזאת עשויה לעלות לו. לאהוב את העם שלנו זה לא גזעני. האהבה הזאת לא נובעת מהיותינו יותר חכמים או יפים או כל דבר אחר, אלא זה פשוט כי אנחנו קשורים בקשר דם ושייכים לאותה משפחה מורחבת ביחד עם גוים שהצטרפו על ידי גיור למשפחה שלנו בגלל אמונה בדת האמת. כמו שכל אחד אוהב את המשפחה שלו יותר ממה שהוא אוהב אנשים זרים וזה לא הופך אותו לגזען, כך לאהוב את העם שלנו יותר מעמים אחרים לא הופך אותנו לגזענים, ועשרת השבטים הם חלק מהעם שלנו.
קודם כל כדי לעלות אותם לארץ הם צריכים גיור. הרב הראשי דוד לאו בצירוף הראשון לציון הרב שלמה עמר הורו ללמד אותם יהדות ושליחים מהרבנות יגיעו לאותו מקום בו הם לומדים ומי שמתאים יובא לסיום הגיור בארץ. עם כל זה צריך להבין שרוב מוחץ מהם לא מעוניינים להתגייר ולא לעלות לארץ. אפגני אחד שהתעניין בגיור אמר שהוא רוצה להתגייר ולהשאר באפגניסטן ולהקים שם קהילה יהודית. ועוד שאם כמה אנשים יתגיירו ויעלו לארץ, במוקדם או במאוחר זה יתגלה וכל הפעילות שלנו תסתיים כי מיד יגידו שאנחנו בסך הכל מסיונרים שמנסים להוציא את האפגנים מהאיסלאם. עקב כל זה, אנחנו לא עוסקים בגיור בכלל אלא בחיזוק קשר ידידותי. יש אנשים אחרים שעוסקים בלנסות לעזור לבודדים שרוצים להתגייר ללמוד יהדות לעלות לארץ.
לא.
עם דרכון ישראלי - אפשר לארגן כניסה לאפגניסטן אבל זה מסוכן מאד. עם דרכון זר - זה לא מסוכן מלבד היות אפגניסטן כרגע מוכת טרור ברמה שברוך ה' אנחנו לא מכירים בישראל. לגבי האפגנים, סתם אפגני כלשהו לא יצליח לקבל ויזה כי המדינה חושדת שהוא בא כדי להשאר. אפגני שלומד בלימודים גבוהים ומכיר ישראלי שיכול להמליץ עליו, עשוי לקבל ויזה. כבר פגשנו בארץ 5 אפגנים שהגיעו לארץ עם דרכון אפגני.
האפגנים מתחלקים לכמה קבוצות. לאומיים - הם הפרטנרים שלנו, גם אזרחי אפגניסטן שבניהם וגם אזרחי פקיסטן. מוסלמים מתונים - עם המוסלמים המתונים אזרחי אפגניסטן אפשר לדבר, אבל אלה שחיים בפקיסטן הם שטופי מוח שונאי מדינת ישראל והיהודים ואין עם מי לדבר. מוסלמים ביותר - אין עם מי לדבר בכל מקרה. חוץ מכל זה, נתקלנו פעם או פעמיים באנשים שאינם אפגנים בכלל אלא התחזו לאפגנים כדי לגרום לסכסוך בינינו לבינם. כנראה שפגשתם את המוסלמים המתונים מפקיסטן או מוסלמים קיצוניים. על כל פנים, צריך לדעת שאין שום טעם לענות כי באמת אין עם מי לדבר מהבחינה שלשטופי המוח אין את היכולת לחשוב בעצמם בכלל והם רק מדקלמים מה שאמרו להם, ולא טורחים לקרוא את התשובות. לחסום ולהמשיך הלאה.
לקחת חלק בדיונים בקבוצה יכול לעזור מאד, וכן יעזור להפיץ את המידע החשוב עליהם בקרב הצד של יהודה. נשמח גם לסיוע ממי שיכול לעזור לקדם את אחד הפרוייקטים שציינו בדף הפרוייקטים או לשמוע רעיונות אחרים שלא חשבנו עליהם. וכמובן, תרומה כספית מעולם לא הזיקה.
מקווים שבקרוב ניתן יהיה לתרום לנו דרך פייפאל. כרגע ניתן להעביר כסף ישירות לחשבון הבנק של האגודה על שם האגודה למען באני ישראל מאפגניסטן. בנק הדואר סניף 1 מספר חשבון 8580583.